Control Resonant: כש-Remedy מפעילה את כל המבערים במנהטן

55 שעות, כולל הפלטינום, לקח לי לסיים את Control Resonant על ה-PS5 Pro. יצאתי עם תחושה ברורה: Remedy הגיעה לפרויקט הזה עם ה-A game שלה, והתוצאה חדה ומרהיבה.

שבע שנים אחרי, וה-Hiss כבר בחוץ

המשחק מתרחש שבע שנים אחרי שג'סי הצליחה לעצור את ה-Hiss מלצאת מה-Oldest House. רק שבסוף הם כן הצליחו לצאת, ישר לניו יורק. ג'סי נעלמת, ואתם נכנסים לנעליו של Dylan, שנשאר עם המון שאלות ועם מטרה אחת: לצאת החוצה ולמצוא אותה.

לא צריך להכיר את כל העלילה של המשחק הראשון כדי להעריך את Resonant. הדמויות בשלות וכתובות בצורה מעולה, והמשחק נפתח כשאתם בעצם נזרקים לתוך הכאוס ומנסים לעשות סדר בכל הסיטואציה המטורפת הזאת.

ה-Aberrant: נשק אחד, שלוש צורות

הבילד קראפטינג במשחק מתחלק בעיקר לשני חלקים. הראשון הוא ה-Aberrant, הנשק שלכם במשחק הזה. הוא בנוי משלושה רכיבים: צורה ראשית, שהיא ה-light attack, צורה משנית, שהיא ה-heavy attack, וקומבו פינישר.

לכל צורה יש skill tree משלה, ועם הזמן אפשר לשלב ביניהן. בשלב מאוחר יותר נפתחת גם האפשרות להחליף בין הצורות הראשיות, המשניות והפינישרים, כך שהנשק שהתחלתם איתו לא חייב להיות הנשק שתסיימו איתו.

השילוב שעבד לי הכי טוב היה החרמש בשביל קראוד קונטרול והפטיש בשביל הסמאש והדמג' הגבוה. הקומבט הוא בהחלט גולת הכותרת של המשחק, ורואים שזה האספקט שתפס את המפתחים ב-Remedy והיה העיקר בשבילם. בעיקר העובדה שכשאתם עושים לאויב נזק גבוה מספיק, הנשק יוצר impact frame (ממש Black Flash מג'וג'וטסו, למי שמכיר), מה שמוסיף עוד יותר לתחושת הסיפוק מהקרב!

יכולות אקטיביות מול קונסטרוקטים

החלק השני הוא היכולות שלכם בקרב. הייתי מגדיר אותן כשני סוגים עיקריים: יכולות אקטיביות, והיכולת לזמן קונסטרוקטים שונים שעוזרים לכם בקרב. אפשר לשלב בין השניים כדי למקסם נזק, וכאן הבילד מתחיל לקבל צורה משלו.

הקומבו הכי טוב בשבילי היה לזמן נבגים שמתפקדים כמו טורטים ומרעילים אויבים, ובזמן שהם מורעלים להשתמש ביכולות אש כדי לגרום להם להתפוצץ. ככה ממקסמים נזק, והקושי יורד משמעותית.

מנהטן, והמציאות שנשמטת מתחת לרגליים

בכל מה שקשור לוויזואליות, המשחק מפעיל את כל המבערים שלו. נכון, מדובר במעין עולם פתוח של מנהטן, אבל כשמגיעים לאזורים מסוימים רואים כמה Remedy משקיעה בפרזנטציה ובעיצוב העולם. זה עשוי כך שאתם מרגישים שהמציאות נשמטת לכם מבין הרגליים, אבל יש לכם את היכולת להיצמד לתקרה (תרתי משמע).

אני לא רוצה לספיילר, כי ככה אני רק אהרוס. מספיק לומר שבניית העולם מדהימה, ושהוויזואל סטוריטלינג כאן הוא כזה שאין לו שני.

העולם פתוח ועשיר במגוון דברים לעשות, בין אם מדובר באספנות, בפאזלים ואפילו במשימות צד שמוסיפות עומק לעלילה הראשית וממחישות עד כמה המצב במנהטן קריטי ומסוכן. משימת הצד שבאמת בלטה לי היא משימת הקריוקי. היא בהחלט מיוחדת, ולא אספיילר כאן, אבל היא בהחלט תגרום לכם לחשוב על הבילוי הזה אחרת.

איך זה רץ על ה-PS5 Pro

שיחקתי במצב ביצועים, וקיבלתי חוויה חלקה ב-60 פריימים, בלי שום גיהוק או בעיה במשחק.

המוזיקה במשחק מדהימה, ו-Remedy אפילו יצרה שירים במיוחד בשבילו, כדי להפוך חלק מהסגמנטים במשימות מסוימות למעין סרט אייטיז מגניב עם מונטאז' ברקע.

איפה זה פחות עובד

החיסרון שרשמתי לעצמי: אין יותר מדי אופציות לקוסטומיזציה.

הקוסטומיזציה של Dylan די מכוערת, ואין יותר מדי אופציות להתאים או לשנות את המראה והלוק שלו למשהו מיוחד או שונה. מבחינת המשחקיות זה לא מפריע לי, אבל כן קיוויתי שיהיה משהו מיוחד שיוצא מהקופסה, ודבר כזה לא היה.

הדרך לפלטינום

35 מתוך 55 השעות הלכו על הסיפור הראשי. הפלטינום לא היה קשה מדי, אבל חלק מהגביעים מחייבים להגיע לראנק די גבוה באזורים שונים של המפה, וגם למצוא את כל הדברים הנסתרים יותר בעולם. ככה הוא מאגד יפה את משימות הצד והאספנות לחוויה אחת יפה ומגוונת.

למי זה מיועד

אם אתם מכירים את עולם ה-SCP, ודברים מהסוג הזה מדברים אליכם, אין ספק שזו עוד סיבה לקנות ולשחק במשחק הזה.